כל מי שמגדל חיית מחמד יודע עד כמה היא יכולה לגרום לנו להנאה. אבל חיות המחמד עלולות גם לגרום לצרות – ואנחנו לא מדברים על גניבת גרב מהכביסה או השכמה מוקדמת מדי בשבת בבוקר. חיות המחמד שלנו יכולות להיות גם נשאיות של מחלות שפוגעות גם בבני אדם.

מחלה שיכולה לעבור מחיות לבני אדם, נקראת מחלה זואונוטית. ישנן מספר מחלות שיכולות לעבור מחיית המחמד שלנו אלינו – חלק מהמחלות אינן מזיקות לחיית המחמד שלנו אבל עלולות להזיק לנו. אחרות מזיקות גם לנו וגם לחיה. בשורות הבאות נזכיר את הנפוצות שבהן ונראה כיצד ניתן להימנע מהן.

סלמונלה

החיה המדביקה: ככל חיית מחמד יכולה להיות נשאית של סלמונלה, אבל הנשאים העיקריים הם צבים ותוכים.
המחלה והסימפטומים: מחלת מעיים שנגרמת על ידי חיידק הסלמונלה. החיידק גורם להופעת דלקת במעיים, לשלשולים, כאבי בטן ולעיתים גם לחום, בחילות והקאות.
צורת ההדבקה: מגע עם הפרשות של בעלי חיים.
מניעה: שטיפת ידיים אחרי מגע עם הפרשות של בעל החיים. הפרדה בין בעל החיים והאוכל של בני הבית. הרחקה של בעל החיים ממשטחים שעליהם מכינים אוכל או שאוכלים עליהם.
.

פסיטקוזיס (כלמידיה, דררת או קדחת התוכים)

החיה המדביקה: ציפורים.
סימפטומים: מחלה הנגרמת על ידי חיידק הכלמידיה, הנפוץ אצל עופות שנושאים אותו. המחלה אמנם נפוצה- אולם ברוב המקרים יהיו תסמינים קלים מאוד, כמעט ולא מורגשים. לעיתים המחלה מתפרצת באופן יותר אגרסיבי ואז החולה יכול לסבול מחום, בעיות בדרכי הנשימה ואפילו דלקת ריאות. המחלה פוגעת יותר במי שמערכת החיסון שלו איננה בשיאה: ילדים, זקנים וחולים במחלות אחרות.
צורת ההדבקה: נשימה ושאיפה של החיידק ממגע קרוב עם ציפור. למעשה, גם ביקור בחנות חיות מחמד שיש בה תוכים- עלול להסתיים בהדבקה במחלה. אבל כמו שציינו, לרוב מדובר במופע קל מאוד שלה.
מניעה: ציפורים נשאיות מעבירות את המחלה. יש לבדוק את התוכי – או כל ציפור שאתם מחזיקים בבית – אצל וטרינר כדי לדעת אם הוא נגוע בחיידק. מומלץ גם להחליף את המצע של הכלוב באופן קבוע (עיתון או נייר) כדי למנוע הצטברות של הפרשות שעלולות להפיץ את החיידק. הקפדה על איכות החיים של הציפור שלכם, יכולה גם למנוע הופעה של החיידק, שנוטה להתפתח אצל פרטים שסובלים מתנאי מחייה קשים. בבית שיש בו ילדים קטנים יש להקפיד יותר על אמצעי המניעה, ולודא שהציפורים שבבית אינן נשאיות של החיידק.

טוקסופלזמה

החיה המדביקה: חתול.
המחלה והסימפטומים: המחלה נגרמת על ידי טפיל שנמצא בצואת החתולים (וגם בבשר שלו אבל נדמה לנו שרוב מחזיקי חיות המחמד, נמנעים מאכילה שלהן). אצל אנשים בריאים, מערכת החיסון מזהה את הטפיל ומתגברת עליו. הסכנה היא לבעלי מערכת חיסון מוחלשת: אישה בהריון עלולה להעביר את הטפיל לעובר דרך השליה ואצלו המחלה עלולה להתפרץ ולגרום לנזקים נוירולוגים קשים.
צורת ההדבקה: מגע עם צואה של חתולים, שגורם להכנסת הטפיל לתוך מערכת העיכול.
מניעה: שטיפת ידיים אחרי מגע עם הפרשות של חתולים. הפרדה בין מזון ואזורי אכילה של בני הבית, ובין החתול וההפרשות שלו. נשים בהריון צריכות להימנע מניקוי ארגז החול של החתול.

תולעי מעיים

החיה המדביקה: כל חיית מחמד. נפוץ אצל כלבים וחתולים.
המחלה והסימפטומים: טפילי מעיים מסוגים רבים ושונים, שמקום המחייה המועדף עליהם הוא מערכת העיכול- גם של בני אדם. הטפילים גורמים להפרעות בפעילות התקינה של המעיים, ולכן מי שסובל מהם עשוי לסבול משלשולים, כאבי בטן, גירודים באזורים אסטרטגיים וחוסר נוחות כללית.
צורת ההדבקה: מגע עם הפרשות של חיית המחמד.
מניעה: שטיפת ידיים אחרי מגע עם הפרשות של בעל החיים. הפרדה בין בעל החיים והאוכל של בני הבית. הרחקה של בעל החיים ממשטחים שעליהם מכינים אוכל או שאוכלים עליהם.

פרעושים

החיה המדביקה: כמעט כל חיית מחמד. נפוצים מאוד אצל כלבים ועופות.

המחלה וסימפטומים: הפרעושים אינם ממש מחלה אבל הימצאותם עלינו ובבית, יכולה להוביל לעקיצות וגירודים מאוד לא נעימים. אם לא די בכך, הם יכולים להיות נשאים של מחלות שונות, אותן לא נפרט כאן – נסתפק בהתייחסות לחרקים הללו כמזיקים ונשתדל להימנע מהם. דרך אגב: פשפשים לא חיים על חיות מחמד ולכן מדובר תמיד בפרעושים ולא בפשפשים – חרק שיכול להציק אבל אינו קשור לנושא שלנו.

צורת ההדבקה: כאשר גוברת הצפיפות על חיית המחמד שלכם, או כאשר הם מחפשים מקום מגורים חדש- יעברו הפרעושים אל בני הבית.

מניעה: קודם כל – טיפול מונע ושגרתי בחיית המחמד באמצעות תכשירים מתאימים, והקפדה על הניקיון שלה ושל סביבתה (רוב הפרעושים חיים מסביב לחיית המחמד בבית, ולא עליה). במקרה של התפרצות בבית- יש לטפל בשטיחים ובספות, בתכשירים מתאימים ובניקיון יסודי עד לניצחון כולל על החרקים המציקים.

קרציות

החיה המדביקה: בעיקר כלבים אבל גם חתולים.

המחלה והסימפטומים: קרציות – שאינן חרקים אלא קרובות משפחה של העכבישים – יכולות להעביר מגוון מחלות. הידועה שבהן היא קדחת הבהרות (קדחת הכתמים) שבמקרים קשים עלולה להיות מסוכנת מאוד.

צורת ההדבקה: מעבר מהכלב אל בני הבית, היצמדות ונשיכה של העור.

מניעה: יש להקפיד על מניעה אצל הכלב, שכוללת תכשירים שמונעים הופעה של קרציות (כמו קולר קרציות), ואמפולות שמחסלות את הקרציות או מונעות את ההיצמדות שלהן אל הכלב. יש להקפיד על ניקיון הכלב וסביבתו וגם ניקיון של הבית לא יכול להזיק, כמובן.

שרטת החתול (כן, יש מחלה שנקראת כך)

החיה המדביקה: חתול, כמובן.

המחלה והסימפטומים: המחלה נגרמת על ידי חיידק שעובר אל האדם לאחר שחתול שרט אותו. בעוד החתול איננו סובל מהחיידק, אצל האדם יכולים להופיע חום, עייפות, חולשה וקשרי לימפה מוגדלים.

צורת ההדבקה: בהתאם לשם שלה, על ידי שריטה מחתול.

מניעה: להימנע משריטות של חתולים. כמו כן יש להקפיד על ניקיון החתול (למרות שגם הוא מקפיד על כך) כיוון שהימצאות פרעושים עליו מגדילה את הסיכוי להדבקה.

כפי שניתן לראות, רובן המוחלט של המחלות העלולות לעבור מחיית המחמד אלינו יכולות להימנע על ידי מספר צעדים פשוטים:

  • הקפדה על ניקיון החיה ובריאותה – מניעת הופעת טפילים עליה ובתוכה בהתאם להוראות הווטרינר שלכם, וטיפול בהם באופן מיידי כשהם מופיעים.
  • הקפדה על ניקיון סביבת המגורים של חיית המחמד.
  • מניעת מגע בין חיית המחמד ובין המזון של בני הבית – כולל משטחי הכנת מזון ואכילה.
  • שטיפת ידיים לאחר מגע עם הפרשות חיית המחמד שלנו ולפני אכילה או הכנת אוכל.

הקפדה על צעדים פשוטים אלה תרחיק מכם את המחלות שחיות המחמד שלנו עלולות להביא איתן. כך תוכלו להמשיך ליהנות מחברתן ולהסתפק בצרות שגרתיות יותר כמו חתול משועמם וכלב נמרץ מדי.

מובא באהבה מאת בית חולים וטרינרי שדמה – צוות בית החולים זמין לשירותכם 24 שעות ביממה וישמח לעזור בכל שאלה ובעיה.