כשנולד תינוק חדש ויש לכם כלב בבית, חשוב לשים לב לקשר המתהווה בין הכלב לתינוק. באופן כללי, כלבים מקבלים תינוקות כחלק מהבית והם נוהגים בהם בעדינות, או פשוט מתעלמים מהם. עם זאת, יש להקפיד על מספר כללים על מנת שהחיבור יעבור בהצלחה, ללא תקלות וללא נזק לתינוק (או לכלב.) בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם הווטרינר שלכם, או בעל מקצוע אחר, על מנת להתכונן באופן נכון ומלא לחיבור בין התינוק ובין הכלב שלכם.

גישות לחיבור: גישה זהירה וגישה פתוחה

ישנן גישות שונות לעריכת ההיכרות בין התינוק החדש לבין הכלב, וליצירת הכללים של החיים המשותפים בבית. ניתן לדבר על שני קטבים קיצוניים שביניהם מספר גישות ביניים: מצד אחד יש את אלה הקובעים שיש לצמצם עד למינימום את המגע בין הכלב ובין התינוק, לשמור על מרחק גדול ביניהם ולהקפיד על הרחקת הכלב מהתינוק. בגרסה הקיצונית ביותר מדובר על הפרדה שנשמרת לזמן ארוך מאוד, עד שהתינוק גדל לילד ויכול לתת פקודות לכלב באופן כזה שהכלב מציית לו. מצד שני יש את בעלי המקצוע שטוענים שכלב בריא איננו מהווה סכנה לתינוק ולכן ניתן לחבר ביניהם ללא חשש. בין שתי הגישות הללו ניתן לציין דרגות שונות של הפרדה, זהירות וחיבור בין הכלב לתינוק החדש. בסופו של דבר, הרבה תלוי בכם ובכלב שלכם – האם תבחרו בגישה זהירה מאוד, בגישה פתוחה, או בדרך ביניים בין הקטבים.

• תינוק ראשון או שלישי?

אם הכלב כבר פגש בחייו תינוקות מכיוון שזה לא התינוק הראשון במשפחה, אתם בוודאי כבר יודעים כיצד הוא יתנהג. במקרה שמדובר בתינוק ראשון הרי שכדאי להיות זהירים יותר, מכיוון שאתם לא יודעים בצורה חד-משמעית למה לצפות וכיצד הוא יתנהג.

• איזה כלב יש לכם?

אתם בוודאי מכירים כבר את אופי הכלב שלכם. אם הוא אגרסיבי באופיו או עצבני, הרי שכדאי להיות עם אצבע על הדופק ולנקוט בגישה הזהירה. אם הוא כלב גדול וחזק – גם זו סיבה להיזהר יותר. לעומת זאת, כלבים קטנים ובעלי אופי טוב יכולים להוביל לבחירה בגישה פתוחה יותר.

• האופי שלכם

תכנית הפעולה שלכם צריכה להתאים לאופי שלכם כדי שיהיה לה סיכוי להצלחה. בחירה בתוכנית זהירה יכולה לסייע להרגיע את מי שהאופי שלו דאגני יותר, ואילו הגישה הפתוחה תתאים למי שמתייחס בצורה קלה יותר למציאות. אתם צריכים להרגיש בנוח עם הגישה שלכם ועדיף לא להחליט באמצע הגישה ה"פתוחה", שאתם לא רוצים את הכלב ליד הילד ולהרחיקו בפתאומיות. מומלץ להחליט מראש על כוון, ולהתמיד בגישה- ולא לפעול בלהט הרגע.

הבחירה בין גישה מאוד זהירה ובין גישה פתוחה יותר היא מאוד משמעותית. כל גישה שתבחרו צריכה להתבסס על מספר כללים שינחו אתכם במהלך החיבור בין התינוק והכלב

8 כללים לחיבור נכון ומוצלח בין הכלב לבין הילד החדש במשפחה

1. תוכנית

לפני שמתכוננים, צריך לדעת למה מתכוננים ואיך.

נסו לחשוב על סדר היום שלכם בכל הנוגע לכלב לאחר לידת התינוק – מתי תטיילו איתו? מתי הוא יקבל אוכל? כמובן שקשה לדעת מראש מה ישתנה בחייכם, אבל כדאי להתייעץ עם מי שכבר עבר סיטואציה דומה, ולנסות ליצור תכנית לגבי סדר היום של הכלב.

צריך גם להכין תכנית לגבי החיבור של הכלב והתינוק – הגישה שבה תבחרו, כיצד תפעלו בימים הראשונים, מה יקרה בהמשך וכן הלאה. זכרו שתוכנית היא בסיס לשינויים, אבל בלי תכנית אתם עלולים למצוא את עצמכם מבולבלים ונסחפים אחרי המאורעות בשטח. כדאי לקבוע כללים בסיסיים, חוקים כלליים וכדומה – האם הכלב רשאי להיכנס לחדר התינוק? האם מותר לו להריח אותו? האם תשאירו את הכלב והילד לבד? וכן הלאה.

2. הכנה

לא צריך לחכות ליום שבו חוזרים עם התינוק הביתה. חשוב להתכונן לכך הרבה זמן מראש. ההכנה כוללת מספר דברים:

• אימון/אילוף הכלב לכללי משמעת בסיסיים כמו שב, שכב, לא, בוא.
• קריאה ולמידה של הנושא על מנת שתוכלו לדעת למה לצפות. כמו כן כדאי ללמוד יותר על שפת הגוף של הכלב – מה הוא אומר כשהוא מכשכש בזנב, האם נהימה היא דבר רע וכן הלאה.
• אם התינוק ישנה את סדר היום שלכם בכל הנוגע לכלב, הרגילו אותו לשינויים אלה מראש.
• אם צריך – הכינו את הבית ואת הכלב לשינוי: אם חדר התינוק יהיה מחוץ לתחום לכלב, הרגילו אותו כבר עכשיו לכך שאסור לו להיכנס לשם.

3. לחזור הביתה לכלב?

כשאתם חוזרים עם התינוק החדש הביתה, ייתכן שבימים הראשונים תעדיפו להשאיר את הכלב אצל חברים על מנת שתוכלו להתאושש מהלידה ולהתרגל למצב החדש. עם זאת, אל תדחו יותר מדי את חזרת הכלב הביתה, משום שהניתוק עלול לגרור נזקים פסיכולוגיים לכלב, והחיבור עם התינוק ייעשה בתנאים לא אופטימאליים.

4. הדרגתיות

החיבור בין התינוק לבין הכלב צריך להיות הדרגתי, על מנת לוודא שהכול מתנהל באופן תקין ושהכלב אינו מהווה סכנה לתינוק. יש לאפשר לכלב להתרגל לריח של התינוק ולנוכחותו בבית, ויש לתת לתינוק להתרגל לכלב ולהתנהגות שלו. לא מומלץ לרוץ קדימה, אלא להקפיד על שלבים בהסתגלות הכלב לתינוק ולהיפך, הכול תחת השגחתכם, כמובן. כך תלמדו כיצד הכלב מגיב לתינוק וכיצד התינוק מגיב לכלב.
קצב החיבור תלוי בגישה שבחרתם: אם היא זהירה, כל שלב יימשך יותר זמן. אם היא פתוחה, השלבים קצרים יותר ומותאמים להתנהגות הכלב. כאשר הכלב מגיב היטב לשלב כלשהו ואיננו מפגין בעיות התנהגות- ניתן להמשיך לשלב הבא.

שלבים ראשוניים אפשריים:

• הכלב מריח חפצים של התינוק ומתרגל לריח של התינוק. ניתן גם להשמיע קולות של תינוקות לכלב על מנת לבחון את התגובה שלו.
• הכלב רואה את התינוק ואולי אפילו מרחרח אותו כשאתם מחזיקים את התינוק
• התינוק בעגלה או בלול והכלב מתקרב אליו כשאתם משגיחים על המתרחש

גם אם אתם בוטחים לחלוטין בכלב שלכם, אין זה אומר שלא צריך להיזהר. בימים הראשונים יש תמיד להשגיח על כל מפגש בין הכלב לתינוק. אין להשאיר את הכלב לבד עם התינוק, ויש לעקוב אחרי תגובותיו לתינוק ואחרי ההתנהגות שלו. חשוב שהכלב יציית להוראה כשאתם רוצים שהוא יתרחק מהתינוק.

הורים רבים מתלבטים אם להשאיר את התינוק לבד עם הכלב או לא. הדבר תלוי בלא מעט גורמים: האופי של הכלב, האופי של ההורים והאופי של התינוק. ישנם מומחים שממליצים שלא להשאיר אף פעם את התינוק לבד עם הכלב, ואפילו לאסור על הכלב להיכנס לחדר התינוק ללא רשות מפורשת. אין ספק שמי שחושש, יעשה בחוכמה אם יקפיד על כללים אלה לפחות בימים הראשונים. אם אתם לא בטוחים, התייעצו עם הווטרינר שלכם או עם בעל מקצוע בעל ניסיון. תזכרו שגם הכלב הכי עדין בעולם יכול להישכב על הילד, להניח עליו כף רגל או ללקק את פניו; דברים שאולי לא הכי מתאימים לתינוק רך.

6. להקשיב לכלב

לו רק הכלב היה מדבר עברית, הכל היה קל יותר. אבל הכלב איננו דובר את השפה שלנו ולכן עלינו לנסות להבין אותו ולפרש בצורה נכונה את הסימנים השונים שהוא נותן לנו. דיברנו על השגחה ועל הדרגתיות: בימים הראשונים, כאשר אנחנו מחברים בהדרגה בין הכלב והתינוק, חשוב לשים לב להתנהגות של הכלב. אם הוא מתנהג כרגיל זה כמובן סימן טוב. אם הוא מפגין סימני מצוקה או אגרסיביות, עלינו לשים לב לכך ולהגיב בהתאם. חשוב להכיר את התנהגות הכלב היטב, בדיוק בשביל הרגעים הללו – כאשר עלינו להבין אם הוא מתנהג כרגיל או שקיימת בעיה כלשהי.

7. לפעול בהתאם לכלב ולתינוק

כפי שכבר ציינו, בעלי מקצוע שונים מפרטים דרכי התנהלות שונות. חשוב לזכור שלמרות שיש הרבה מהמשותף לכל הכלבים ולכל התינוקות, כל כלב הוא עולם בפני עצמו – אופי והיסטוריה משלו. כשאתם פועלים לפי גישה אחת, אל תשכחו לבחון את ההתאמה שלה לכלב שלכם ולתינוק שלכם. במקרה הצורך התאימו אותה למצב בבית. אם הכלב מפגין סימני לחץ, קחו צעד אחורה. אם התינוק מפחד מהכלב, אל תכריחו אותו להיות איתו – התאימו את עצמכם לאינטראקציה בין הכלב והתינוק.

8. הפרדה בין התינוק והכלב

חיבור בין הכלב והתינוק לעולם איננו חיבור מלא – יש להקפיד על הפרדה מסוימת בין הכלב ובין התינוק. מומלץ לא לתת להם לישון ביחד ואפילו למנוע מהכלב גישה לתינוק כשהתינוק ישן. ההפרדה גם כוללת את הגבולות שאנחנו מציבים לכלב: למשל, לשחק כן (כשאנחנו משגיחים), אבל לא לנשוך, לדחוף או לשרוט.
הפרדה בין הכלב לבין האוכל של התינוק חשובה גם היא – לא רק על מנת שהכלב לא יאכל את האוכל של התינוק (שעלול גם להזיק לכלב מבחינה בריאותית), אלא גם על מנת שהכלב לא יזהם את האוכל עם לכלוך שהוא מביא איתו מחוץ לבית או אוסף מהרצפה.

גם במכונית כדאי לחשוב על הפרדה בין הכלב לתינוק. הכלב עלול בטעות לשרוט את העור העדין של התינוק ולכן חשוב ליצור מחסום ביניהם. כמו כן זה הזמן לחשוב על חגורת בטיחות לכלב – במקרה של עצירה פתאומית הוא עלול להיזרק על התינוק ולפגוע בו.

בקשה בשמם של הכלבים

תינוק חדש בבית מביא עימו הרבה שינויים. ההורים צריכים להתמודד עם מצב לא פשוט ועם הקשיים שבאים עימו: פחות שעות שינה, יותר אחריות, יותר מטלות והרבה לחץ. לפעמים, הכלב הוא זה שמשלם את המחיר. פתאום מזניחים אותו, לא מקדישים לו תשומת לב ושוכחים שגם לו יש צרכים – פיזיים ורגשיים. למרות כל הקושי, אל תזניחו את הכלב שלכם! אל תניחו לו להרגיש נטוש, וזכרו שגם הוא צריך אהבה ותשומת לב. יתר על כן, כלב מוזנח עלול לפתח בעיות התנהגות שיקשו על החיבור בינו ובין התינוק.

הכלב והתינוק יכולים להפוך לחברים טובים מאוד וכולם ירוויחו מכך: חיים עם כלב בבית יכולים לסייע להתפתחות מהירה יותר של התינוק, הכלב זוכה לעניין רב יותר בחיים ותעסוקה, ואתם נהנים מהדינאמיקה הייחודית שמתרחשת בין גור האדם לבין החיה שגרה אצלכם בבית. עם זאת חשוב מאוד להקפיד על כללי זהירות ולהשגיח על המתרחש – הסיכון קיים ויש להיות מודעים אליו. אם תנקטו בצעדים הנכונים ותקפידו על כללי זהירות והתנהגות, תוכלו ליצור חיבור מוצלח ונכון בין התינוק החדש ובין הכלב שלכם, ולהתחיל חברות שתמשך לשנים ארוכות.