לחתול יש תשע נשמות והוא נוחת תמיד על ארבע רגליים. עם זאת, החתול לא חי לנצח. תוחלת החיים הממוצעת של החתול הביתי היא בין 10-15 שנים, אם כי לפי ספר השיאים של גינס, החתולה הזקנה ביותר אי-פעם הייתה חתולה שחיה כל ימיה בטקסס, ומתה בגיל 38 שנים ושלושה ימים.

אם גם לכם יש חתול, אתם ודאי תוהים כמה הוא יאריך ימים, וימשיך להתעלם מכם כמיטב יכולתו. אם הנכם מחפשים חתול חדש, אולי אתם תוהים אילו חתולים מאריכים ימים יותר מאחרים. בשורות הבאות נבחן כמה מגזעי החתולים בעלי תוחלת החיים הארוכה ביותר מבין חתולי הבית, ונפרט אילו גורמים משפיעים על אריכות חייהם.

6 גזעי חתולים בעלי תוחלת חיים ארוכה

חתול סיאמי

ישנן הרבה סיבות לבחור בחתול הסיאמי. הגזע שמקורו במקדשים בודהיסטיים בתאילנד, עוד בימים שנקראה סיאם, אינו רק יפה, אלא גם בעל אופי טוב.. יחסית לחתולים. הוא חברתי ואינטליגנטי, בא כשקוראים לו (אבל לא תמיד), פעיל וסקרן. לעיתים הוא רועש מדי (יללות חזקות במיוחד ונטייה לדברנות יתר) והוא גם יכול "לקנא" בחיות אחרות. תוחלת החיים הממוצעת של חתולים מגזע זה היא בין 15-20 שנים.

מנקס

אם אתם רואים חתול עם זנב שנראה חתוך או חסר לחלוטין – ייתכן שלא מדובר בחתול שאיבד את זנבו אלא בחתול מגזע מנקס. האגדות טוענות שהוא איבד את זנבו כשהוא נכנס לתיבת נוח – הוא הגיע אחרון, כיאה לחתול, והדלת נסגרה על הזנב שלו וחתכה אותו. סיפור אחר טוען שהיה זה הכלב של נוח שחתך את זנבו – והמנקס אכן ידוע כמי שלא מהסס להילחם בכלבים שנכנסים לטריטוריה שלו. כך או כך, זהו חתול צבעוני (הוא מגיע בצבעים רבים ובדוגמאות שונות מאוד) בעל אופי חברתי שנקשר לבעלים שלו. החתולים הללו שקטים אבל יכולים לפתח טריטוריאליות לבית, ולכן הם לא תמיד טובים עם ילדים. תוחלת החיים שלהם היא 15-18 שנים.

חתול פרסי

מקור שמו של הגזע, הוא בחתולים הראשונים מגזע זה שהובאו לאירופה בתחילת המאה ה-17 מפרס. זהו חתול בעל שיער ארוך ופרצוף מיוחד ומלא הבעה. החתול אינו פעיל במיוחד – הוא אמנם מסתדר היטב עם ילדים, אבל לא מתלהב ממשחקים רועשים. האופי השקט והרגוע שלו גם יכול להיראות כמרוחק ואדיש, אך הוא נקשר לבעליו, גם אם הוא לא תמיד מראה זאת. הפרווה הארוכה והפנים הקצרות של הגזע, מחייבות טיפול שגרתי בפרווה כדי לשמור עליה נקייה ומסודרת. כמו כן, מבנה הפנים הייחודי מביא עימו לעיתים גם בעיות בדרכי הנשימה. לכן, מומלץ לבחור חתול בעל מבנה פנים שאיננו "מעוך" מדי. תוחלת החיים שלו היא בין 12-17 שנים וישנם שמאריכים חיים אף יותר.

חתול בורמזי

גזעי חתולים שקרויים על שם מקום הם ככל הנראה חתולים בעלי תוחלת חיים ארוכה יותר. גזע זה מקורב לגזע הסיאמי וייתכן שהוא הכלאה של הסיאמי עם גזע מקומי אחר. גם חתול זה גודל במקדשים בודהיסטיים (בבורמה, כמובן) והגיע למערב דרך ארצות הברית. חתול שאוהב לשחק ומסתדר טוב עם ילדים. יש לו קול חזק והוא נוטה לדברנות. הבעיות הבריאותיות שהוא עלול לסבול מהן כוללות בעיות בשיווי משקל, אבדן שיער ובעיות עיניים. חשוב להקפיד על הדיאטה שלו, ועל ניקיון העיניים. תוחלת החיים שלו היא 18-20 שנים.

חתול בומביי

גזע של חתולים שחורים, שהינו למעשה הכלאה של החתול הבורמזי עם חתול הבית האמריקאי. חתולים מהגזע החדש יחסית הזה הם חברותיים וביתיים. הם זקוקים לתשומת לב והם טובים עם ילדים. חתול בומביי אוהב לשחק ומסתדר עם חתולים אחרים, אולם יש לו נטייה "לבחור" באדם אחד מבני הבית ולהיקשר אליו באופן מיוחד. החתול הזה אוהב לאכול ויש להקפיד על תזונה מאוזנת ונכונה כדי להימנע מבעיות השמנה. תוחלת החיים שלו היא בין 15-20 שנים.

חתול רוסי כחול

שלא כמו החתולים האחרים ברשימה, גזע זה התפתח ככל הנראה ללא התערבות רבה של האדם. מוצאו של חתול זה, שנקרא בעבר גם חתול ספרדי וחתול מלטזי, מערבות צפון מזרח אסיה. חתולים אלה הם אינטליגנטים ואוהבים לשחק. הם נקשרים לבעלים שלהם, אבל נוטים לביישנות בקרבת זרים. האופי הנוח, הסקרני והידידותי שלהם מסביר את הפופולריות הגדלה שלהם בקרב בעלי חתולים. ישנם מחקרים שמצביעים על כך שזהו גזע שמתאים לאנשים שסובלים מאלרגיה לחתולים, אם כי הדבר אינו מוכח באופן מוחלט. תוחלת החיים שלהם היא בין 15-20 שנים.

החתולים שחיים יותר זמן

אם החתול שלכם אינו מהגזע "הנכון", אין זה אומר שהוא לא יכול להאריך ימים. למרות שלגנים יש חשיבות בכל הנוגע לאריכות ימיו של החתול, לטיפול היומיומי חשיבות יתרה גם כן. לא מעט גורמים משפיעים על תוחלת החיים של החתול – אם אתם רוצים לעזור לחתול שלכם להאריך ימים, ישנם כמה וכמה דברים שחשוב להקפיד עליהם בטיפול היומיומי בחתול שלכם.

• תזונה נכונה: תזונה שכוללת את כל המרכיבים התזונתיים שהחתול זקוק להם מצד אחד, ותזונה נכונה המונעת השמנת יתר ומחלות שונות הקשורות באוכל לא מתאים מצד שני .
• מעקב אחרי בריאות החתול: חשוב להכיר את החתול וללמוד את ההתנהגות שלו, כדי לדעת מתי הוא לא מרגיש טוב. הקפידו על ביקורים תקופתיים אצל הווטרינר ועל הקפדה אחרי הוראות הטיפול שלו.
• טיפולי מניעה: חיסונים, טיפולים למניעת טפילים חיצוניים (קרציות ופרעושים) ופנימיים (תולעים, בקטריות ועוד), ניקוי שיניים שגרתי וכדומה.
• פעילות גופנית: משחקים חשובים הן לבריאות הפיזית והן לבריאות הנפשית של החתול.
• חתול בית יחיה יותר מחתול רחוב: גם בגלל הסכנות האורבות בחוץ, גם בגלל זיהומים ולכלוך, וגם משום שחתול שחי בבית זוכה למעקב צמוד יותר של הבעלים ולהקפדה על תזונה נכונה.
• חתול מסורס או מעוקר יחיה יותר: העיקור או הסירוס מונעים מחלות שונות כמו סרטן הרחם או האשכים ועוד. גם אם חתול שכזה נוטה להשמנה, ניתן למנוע אותה על ידי תזונה נכונה.

בין אם בחרתם בגזע מאריך ימים ובין אם אימצתם חתול רחוב, טיפול נכון והקפדה על בריאות ותזונת החתול שלכם יתרמו לתוחלת החיים שלו. כך תוכלו ליהנות זמן רב יותר מהחברה הייחודית והמיוחדת של חתול הבית, ולשמוע אותו מגרגר שנים רבות.

טיפים להארכת תוחלת חיים של חתול

כאוהבי חתולים, אנו מעוניינים להאריך את תוחלת החיים של החתול שלנו עד כמה שניתן, כיוון שהם בני משפחה. אף על פי שגנטיקה עשויה להשפיע על אורך חייו של החתול, יש לא מעט שנוכל לעשות כדי למקסם את פוטנציאל החיים של החתול שלנו, החל מהיום הראשון שהוא נתון להשגחתנו. אחרי הכל, כשאנו מאמצים חתול, אנו מאמצים גם את האחריות לספק לו את הטיפול הטוב ביותר שניתן. מלבד גנטיקה, ישנן שלוש אבני יסוד עיקריות המהוות את בסיס תוחלת החיים הפוטנציאלי של חתול, ואבן יסוד נוספת, רביעית, חיונית להבטיח שהחתול יהנה מאיכות החיים הגבוהה ביותר שניתן במגבלת תוחלת החיים.

טיפול וטרינרי עקבי

  • דיאטה מזינה מותאמת גיל
  • טיפול מסור ואחראי
  • יצירת קשר אדוק עם בעל החיים

אבני היסוד הללו ישתנו במידה מסוימת עם המעבר משלב לשלב במהלך ההזדקנות. חתולים עוברים שלושה שלבים של התבגרות:

גור

שלב הינקות של חתול הוא שלב הצמיחה, שעבור רוב החתולים, נמשכת כשנה. גזעים מסוימים, כגון קון מיין, עשויים שלא להגיע לצמיחה מלאה עד גיל שנתיים ומעלה.

"גיל התחזוקה"

מגיל שנה עד גיל 7-10, חתולים מפסיקים לגדול, אולם תפקידנו לא נגמר כאן. השנים הללו קריטיות, משום שזו התקופה בה נטיות ראשונות למחלות הקשורות לגיל עשויות להתפתח; כגון סוכרת, דלקות פרקים, או מחלות לב למיניהן.

גיל השיבה

בהתחשב בגנטיקה והטיפול, חתולים עשויים להגיע לשנות השיבה בשנה השמינית עד עשירית לחייהם.

גילו של חתול וטיפול וטרינרי

אי אפשר להפסיק ולהדגיש עד כמה חשוב לעבוד בשיתוף פעולה עם הווטרינר שלכם. טיפול וטרינרי קבוע הוא אבן יסוד להגדלת פוטנציאל אריכות חיי חתולכם. כל חתול מאומץ ללא היסטוריה משפחתית, גור או בוגר, חייב להיבדק מיידית ל- feLV, FIV, ובמקרים מסוימים, FIP. במידה וברשותכם יותר מחתול אחד, על החתול המאומץ להיות מופרד מיתר החתולים, עד אשר נבדק ואובחן כנקי ממחלות מדבקות. החתול יבדק לתולעים ופרעושים, ויקבל חיסונים ראשוניים.

  • טיפול וטרינרי לגור חתולים

גורים יבקרו אצל הווטרינר 3-4 פעמים במהלך השנה הראשונה, לצורך חיסונים ועיקור או סירוס.

  • טיפול וטרינרי לחתולים בוגרים

במהלך מה שנקרא "שנות התחזוקה", מומלץ לבקר אצל הווטרינר פעם בשנה, לצורכי מעקב וחיסונים מאיצים. כמו כן, מומלץ להשכיל את עצמנו בזיהוי בעיות בריאותיות אצל חתולים, במקרה של חשד למחלה שמצריכה טיפול חירום וטרינרי. גם חתולים בני שבע או שמונה עשויים לחלות בסוכרת או דלקות פרקים, לכן קריטי ללמוד כיצד לזהות את הסימפטומים למחלות. כמו כן, התפתחות בעיות בדרכי השתן הופכת שכיחה יותר ויותר, ובדרך כלל נגרמות על ידי גורמים תזונתיים.

  • טיפול וטרינרי לחתולים זקנים

במקרה שהחתול מעל לגיל 10 שנים, מומלץ לגשת לווטרינר פעמיים בשנה לבדיקה שגרתית. אם החתול חולה בכל מחלה כרונית השכיחה אצל חתולים מבוגרים, יהיה על הווטרינר שלכם לבדוק את החתול לעיתים תכופות יותר. אף על פי שבדיקות שיניים חשובות לאורך כל שלב תוחלת החיים של החתול, הבדיקות חשובות עוד יותר כשמדובר בחתולים מבוגרים יותר.

על ידי שיתוף פעולה צמוד עם הווטרינרים שלנו, הכרת הסימנים לחתול בריא, ופנייה לטיפול וטרינרי מיידי כשישנו ספק, נוכל ללכת לסייע רבות להארכת תוחלת החיים של החתול.

גיל החתול ודיאטה

תזונה מזינה ומותאמת גיל, מהווה את אבן היסוד השנייה להגדלת תוחלת החיים הפוטנציאלית של חתול. חתולים באופן אינסטינקטיבי אוכלים את המזון המזין ביותר שלרשותם, ותזונאים משתמשים במודל הטבעי לפיתוח מזון טעים ומזין, לאורך הקו האדוק ביותר של מה שחתול היה בוחר לאכול בטבע. לפי סדר עדיפות תזונתי, מזון חתולים מסחרי מתחלק ל-3 קטגוריות:

  • דיאטות גלם, מזון קפוא או מיובש בהקפאה.
  • לח (שימורים או שקיות)
  • מזון יבש לחתולים

טיפול מסור בחתולים לאורך השנים

בעוד טיפול וטרינרי ותזונה בריאה חיוניים לטיפול אחראי בחתול, קיימים ארבעה גורמים נוספים המדורגים גבוה בהבטחות האחריות שלנו:

עיקור וסירוס

אין תירוץ לא לעקר ולסרס את החתול שלנו. בני אדם נושאים באחריות מלאה לאוכלוסייה ההולכת וגדלה של חתולי רחוב בסמטאות ובפארקים. למרות שהרשויות נאבקות לצמצום אוכלוסיית חתולי הרחוב, בעלי חתולים צריכים לעשות את חובתם לעקר ולסרס את החתול שברשותם.

שמירה על החתול בפנים הבית אלא אם תחת השגחה

הנקודה הזו הולכת יד ביד עם עיקור וסירוס מהסיבות הברורות. עם זאת, קיימות עשרות סיבות אחרות לשמירה על החתול בתוך הבית.

אל תסירו את ציפורני החתול

הסרת הציפורניים הינה תהליך כואב, ומהווה הפרת אמונים מבחינת החתול. כל עוד אין דרישה רפואית ברורה, אין תירוץ להסרת ציפורניי החתול. לכל תירוץ שתעלו בראשכם, ניתן למצוא חלופה הומנית יותר.

חיזוק הקשר עם החתול שלך

הקשר האדוק בין חתול לאדם הוא אחד הקשרים היפים ביותר שיש. ניתן להתחבר אל החתול שלנו במספר דרכים:

  • הפגנת חיבה
  • הסבת אושר
  • לשחק עמו
  • להעניק לו פינוקים מיוחדים
  • צמצום המתח והחרדה שלו
  • ליידע אותו שאינו לבד

אם תדאגו ליישם את אבני היסוד הללו במסירות, תוכלו להבטיח תוחלת חיים ארוכה יותר לחתולכם, והם ייהנו מחייהם במלואם. כך תדאגו שהם מוזנים היטב, בריאים ומאושרים בידיעה שהם מבלים בחברת חיי האדם שהם אוהבים. תוכלו להנות מהידיעה שעשיתם כל שברשותכם להשיג את המטרה. אחרי הכל, זה כל מה שאנחנו יכולים לעשות.

צוות שדמה בית חולים לחיות