גרירת ישבן בכלבים-

"הכלב שלי גורר את האזור האחורי שלו על הרצפה ועל הדשא בזמן האחרון"

"הוא מלקק באובססיביות באזור הישבן ומתחת לזנב"

נשמע מוכר??

משפטים אלה נשמעים לעיתים קרובות כשבאים לבדיקה שגרתית אצל הווטרינר.

התופעה הזו קשורה בדרך כלל לשתי בלוטות קטנות הממוקמות בצידי פי הטבעת אצל הכלב והחתול,הנקראות: שקים אנאלים או בלוטות אנאליות.

החומר אשר החיה מפרישה לתוך הבלוטות הללו הוא בעיקר שומני ובעל ריח רע (לבני אדם).

חיות משתמשות בבלוטות הללו לסמן טריטוריות ואף להרחיק אויבים (כמו למשל דרך ההתגוננות של הבואש).

חיות מסוימות יכולות להפריש את החומר באופן עצמאי, לעומת זאת, חיות המחמד שלנו, הכלבים והחתולים, איבדו את היכולת העצמאית הזאת, והבלוטות משחררות את הנוזל בתוכן בדרך כלל יחד עם הצואה.

ישנם מקרים, שהצינורות המובילים מהבלוטות לפי הטבעת נסתמים מסיבה כלשהי, כגון: זיהום, בעיה אנטומית או צואה רכה מידי.

במקרים אלו, החיה אינה יכולה לשחרר את תכולת הבלוטה, ואז אנו עדים לתופעות כגון: ליקוק אובססיבי של האזור מתחת לזנב, הכנסת הזנב בין הרגליים ורעידות, גרירת הישבן על משטחים, ניסיונות לנשיכה של הזנב ובמקרים נדירים גם ניעור האוזניים בצורה שדומה למצב של דלקות באוזן.

במקרים חמורים אנו עדים לכאב באזור הישבן והאגן, נפיחות, קושי במתן צואה ולעיתים גם התפתחות של אבצס (מורסה- כיס עם מוגלה) באזור.

הצעד הראשון שהווטרינר עושה לאחר בחינת ההיסטוריה ובדיקה פיזיקאלית הוא לנסות ולשחרר בזהירות   ובעדינות, את הסתימה בבלוטות.

לפעמים, כשסתימה זו חוזרת במהירות, או שהנוזל היוצא בשחרור הידני מראה סימנים של זיהום, ניתן לעשות אצלנו, בבית חולים לחיות שדמה שטיפה של הבלוטות על ידי וטרינר מיומן.

יש לשקול לטפל בתולעי מעיים שגורמות לגירוד עז כשהן משתחררות בצואה.

שימו לב, שינוי הדיאטה או הוספת סיבים תזונתיים למזון מפחיתות את הסיכוי להישנות הבעיה.

יש מצבים, שבהם נוצר סיכוי לזיהום כללי אשר מסכן את חיי בעל החיים!! במקרים אלו, אנו חייבים לתת אנטיביוטיקה סיסטמית ולנקות את האזור בתמיסות אנטיספטיות.

לשיקול הווטרינר, ישנה אפשרות לעשות ניתוח מקומי או החדרת צינור לניקוז הפצע.

לכן כשאתם באים עם חיית המחמד שלכם אל תשכחו שבדיקה שגרתית ופשוטה זו הינה כמו רפואה מונעת.

לרשותכם 24 שעות ביממה- בית חולים לחיות בשדמה.